תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
2835-09-11
21/06/2012
|
בפני השופט:
ישראל ויטלסון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עופר דגן
|
הכרעת דין |
נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 2.5.2011 בשעה 10:10 נהג ברכב דיהטסו בתל אביב ברחוב שארית ישראל מכוון מזרח למערב, ובאותה עת השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, וזאת בניגוד לסעיף 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.
עדותו של השוטר נסמכה על הדו"ח שערך (ת/1). מהדו"ח עולה, כי שעה שהלך ברחוב שארית ישראל הבחין בנאשם, כשהוא נוסע לאיטו, תוך שהוא אוחז בידו בטלפון נייד ומדבר בו, וגורם בנסיעתו האיטית לעיכוב תנועת כלי הרכב. עוד רשם העד, כי היה בקשר עין רציף עם הנאשם, עד שנעצר בצד על המדרכה.
על פי רישומי העד הנאשם טען בתגובתו, כי אמו במצב בריאותי קשה, ולכן דיבר בטלפון. העד ציין בדו"ח, כי לאחר שעצר את רכב הנאשם עצר לידו נהג הרכב שנסע אחריו ואמר, "הוא נוסע עם הפלאפון ומעכב את כל התנועה".
מנגד, הנאשם טען בעדותו, כי שוחח בטלפון, כשהיה במצב עמידה עם רכבו לצד מפרצי החניה ברחוב, והמתין לרכב שיצא מהחניה. לדבריו, כשעצר, נגש אליו השוטר, ואמר לו כי עבר עבירה של דיבור בטלפון תוך כדי נסיעה. הנאשם ענה לשוטר "אני נמצא בשיחה קשה בקשר לאימי".
הנאשם הכחיש, כי אחז בטלפון הנייד בידו והשתמש בו תוך כדי נסיעה.
לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי, כי השוטר העיד על אירוע שצפה בו במשך זמן, עד שניגש אל הנאשם. הוא הבחין, כי מכשיר הטלפון היה בידו הימנית של הנאשם. הראות היתה טובה, מזג אויר נאה, והוא שמר על קשר עין רציף עם הנאשם עד לעצירתו.
לא נעלם מעיני, כי השוטר ציין, שמכשיר הטלפון היה בצבע כחול, ואילו הנאשם הראה, שהמכשיר שברשותו הוא בצבע שחור. אין בעובדה זו כדי לשנות את דעתי על אמינות עדותו של השוטר.
אינני סבור, כי השוטר טעה ולא הבחין באירוע אשר תיאר.
לסיכום, לאחר שבחנתי את העדויות, בהעדיפי את גרסת השוטר, ולאחר שהזהרתי עצמי, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה היום, א' תמוז, תשע"ב, 21 יוני 2012 , במעמד הצדדים